פסק-דין בתיק ת"ק 37054-12-10

בפניי תביעה כספית.

התביעה היא על סכום 6,350 ש"ח.

לטענתה של התובעת, היא מסרה לנתבעת מס' פריטים לניקוי יבש ואולם, שניים מהפריטים (שמלה ומעיל תואמים שנרכשו בפריז בעלות של 1,070 יורו- מצורפת קבלה), ניזוקו באופן שהצבע הלבן של הפריטים הפך להיות צבע קרמי, וזאת כתוצאה מרשלנות הנתבעת.

הנתבעת מכחישה את חבותה.

לטענת הנתבעת, לאחר הניקוי לקחה התובעת את המעיל והשמלה, בדקה אותם ולא היתה לה כל תלונה. עוד טוענת הנתבעת, כי כשמסרה התובעת את הפריטים לניקוי הם הגיעו ללא תגים ונראו משומשים וכאשר התובעת החזירה אותם (לאחר שבועיים) והתלוננה, היו הפריטים מצוידים בתגי מכירה חדשים.

הנתבעת מציינת, כי התובעת היא בעלת עסק של מכירת ויבוא בגדים.

לטענת הנתבעת, אין לדעת מה עבר על הפריטים במהלך השבועיים וכי הפריטים נמסרו ללא פגיעה.

בפרוטוקול ביהמ"ש מיום 21.3.12 טענה בין השאר הנתבעת: "ביקשתי ממנה להשאיר את שני הפריטים יחד עם הפריט החדש כדי לבדוק. הוראות הניקוי נעלמו מהבגדים. היא באה אחרי חודשיים לקחת אותם כשבפירוש רשום כי אחרי חודש ימים אין אחריות ואם יש פגיעה זה כפול 10. בפעם השנייה שהיא באה להתלונן אצלי על הבגדים זה היה עם כפתור ואני הורדתי את זה לראייה. התלונה ב- 31 לחודש כשהיא באה לקחת את הבגדים של שלושת הבגדים הנוספים שהיא מסרה אז היא הביאה את שני הפריטים חזרה וביקשנו ממנה להשאיר כדי להשוות לפריטים שהיא אומרת שנפגעו. היא לא היתה מוכנה להשאיר. אני שולחת את זה למכון התקנים כדי לבדוק אם באמת אני פגעתי בבד או לא".

מאחר ומדובר בעניין מקצועי גרידא שבמהלכו, לטענת הנתבעת, ניתן לבדוק האם היתה פגיעה, אפשרתי לנתבעת למסור את הבגדים למכון התקנים לצורך ביצוע בדיקה.

מכון התקנים לו שילמה הנתבעת סך של 471.20 ש"ח בגין חוות הדעת, נתן את חוות דעתו ביום 18.6.12 וחוות הדעת נתקבלה בביהמ"ש ביום 21.6.12.

בסעיף 4.2 שכותרתו "ממצאים", מצויין בחוות הדעת: "בבדיקה חזותית נמצא שלשמלה ולז'קט לא מוצמדת תווית כלשהי של הרכב הבד ושל הוראות הניקוי". על כן לא יכול היה המומחה להגיע למסקנה ובסעיף "מסקנות" צוין: "לאור הממצאים הנ"ל אנו בדיעה כי: אין ברשותנו בד חדש ממנו נתפרו הפריטים ולכן אין ביכולתנו לקבוע האם צבע הפריטים השתנה ומה גרם לכך. היות ואין תווית הוראות טיפול לא ניתן לקבוע מה היה צריך להיות הטיפול הנכון".

התוצאה המעשית היתה שלא היה בחוות דעת זו כדי לסייע למי מהצדדים וכל שנותר לביהמ"ש הוא לקבוע דיון נוסף על מנת להתרשם מטענות הצדדים.

בדיון שנערך מתאריך 18.12.12 חזרה התובעת והציגה לביהמ"ש את הפריטים שהשינוי בגוון הצבע ביחס אליהם גלוי לעין. עוד הראתה לביהמ"ש, כי על הפריטים יש תוויות והסבירה כי לא ניתן להכניס לארץ בגד שכזה ללא תווית.

הנתבעת מצידה טענה, כי שינוי הצבע אינו באשמתה וכי פתק זה לא יכול היה להיות מוסר על ידה, כי זה תפור בתוך הביטנה ואילו היתה מסירה את התווית הדבר היה גלוי לעין.

בהקשר זה אציין, כי התובעת הדגימה בפני ביהמ"ש הסרה של התווית ללא שום קושי וללא שום גילוי שהתווית הזו הוסרה, כאשר לאחר מכן ניתן להחזיר אותה למקום.

בסופו של יום מדובר בתיק של התרשמות.

אני התרשמתי כי התובעת אכן המציאה פרטי לבוש (מעיל ושמלה), שאני נותן אמון שהיו עליהם תוויות בניגוד לעמדת הנתבעת, וגוון הצבע השתנה מלבן לקרמי, דבר שמונע את היכולת של התובעת להשתמש באותו סט כסט לבוש.

אינני נותן אמון כי מדובר במניפולציה של התובעת וכי היא הביעה שביעות רצון כלשהו מהניקוי היבש, אשר בנסיבות העניין לא צלח.

אשר על כן, דין התביעה להתקבל והוכח כי כתוצאה מרשלנות הניקוי ואי שימת לב להוראות על התווית ניזוקו הפריטים.